הוודסטוק של המדינה – מה עמד מאחורי אסון פסטיבל ערד

ערד, העיר שרובנו מכירים מתשחצים ואזכורים בבית הספר, הייתה בשנות ה- 80 מוקד עלייה לרגל שסחף את הדור הצעיר של ישראל דרומה, לפסטיבל מוזיקה מדברי.

עם זאת, כיום אם תחפשו בגוגל על אודות הפסטיבל, תתקלו רק באזכורים לאסון הגדול שאירע בו ב- 1995.

נשאלת השאלה מה קרה באותה שנה, ומה הוביל את ערד מעיר צעירה ובועטת, לעיר האלמונית שהיא כיום.

מעטים הצעירים אשר יודעים לסמן על המפה את מיקומה של ערד, אך הנוסטלגיים בינינו בוודאי זוכרים אותה מטיול שנתי למצדה, או מעצירת התרעננות בדרכם לים המלח. לעומת זאת, אם נשאל את הדור השני בשרשרת, ייתכן והם יזכרו את ערד בתור ה'וודסטוק' של המדינה.

 

רגע, אז ערד זו באמת עיר?

ערד הוקמה כעיר אומנים, אי שם ב- 1962, כאשר שטח השיפוט שלה הוא בין הגדולים בארץ (כיום לדוגמה, ערד היא העיר הרביעית בגודלה במדינת ישראל). בימים בהם החלו להגר לערד, עברו התושבים מיונים וסינונים על פי התאמתם לקו הישוב, וזאת על מנת לקחת חלק אינטגרלי בהקמתה. תכנון העיר ירד לפרטים הקטנים ביותר, ושכונותיה הראשונות היו מבוססות על שימוש מועט ככל הניתן בכבישים, ומוגנות מפני רוחות בעזרת ארכיטקטורה, שביום מן הימים עוד תזכה את האדריכלים שלה בהכרה לאומית. באותם ימים, היו כאלה אשר ראו בערד עיר רוחנית ובעלת פוטנציאל אומנותי ותיירותי רחב, והקדישו את חייהם לפיתוח העיר בכיוון זה.

 

איך נולד לו פסטיבל ערד?

לאור סגנונה הייחודי של ערד, אין זה מפתיע כי בתחילת שנות השמונים, כאשר סצנת הרוק בארץ החלה להתבסס, הוקם פסטיבל ערד. הפסטיבל עשה שימוש במרחבים הגדולים והשטח המדברי שברשותו. תחילה פנה הפסטיבל אל קהל מבוגר, ומיתג את עצמו כאירוע תרבות ובמה לחבורות זמר של שנות ה80. לאורך השנים פסטיבל ערד צבר תאוצה רבה, והחל לפנות לקהל צעיר יותר בעזרת מיטב הרוק הישראלי ואומנים נחשקים.

אלפי צעירים היו נוסעים מדיי קיץ, בזמן החופש הגדול, בטרמפים ואוטובוסים על מנת להגיע דרומה אל השממה,  בתקווה לרקוד ולהשתולל ימים כלילות ברחובות העיר. מרחבים ציבוריים היו הופכים בן רגע לאזורי קמפינג, ומרכז העיר התמלא אוהלים, אורות ומזרני שינה. ברחובות הראשיים ניתן היה לראות את תושבי העיר מציעים מקלחות וארוחות בבתיהם, בתמורה לכמה שקלים, ולעיתים אף בחינם. מכל עבר הייתה אווירה של חגיגה צבעונית – חולצות מקושקשות נמכרו בדוכנים מאולתרים, ונערות בחופש הגדול מיהרו להפוך את שיערן לצמות ארוכות ומלאות חרוזים.

 

הילדים של קיץ 1995 – התפרקות משינה והתפרקות השערים

ב1995 הודיעה הלהקה 'משינה' כי הם הולכים להתפרק, והשאירו לקהל מעריציהם את האופציה לבוא לחזות בהם בפעם האחרונה בפסטיבל ערד הקרוב, אשר ייערך בקיץ של אותה שנה. הודעה זו יצרה תסיסה ברחבי הארץ, והחל מרדף אחר כרטיסים להופעה האגדית. הדעות בנוגע למספר הכרטיסים אשר נמכרו חלוקות עד היום, אך ידוע כי האזור בו היה אמור להיערך המופע יכל להכיל בזמנו עד 18,000 משתתפים. עם זאת, לאור ההתלהבות הנרחבת בארץ הופצו לצעירים כ- 30,000 כרטיסים, אשר התפזרו במהרה בין כל חלקי הארץ.

ההופעה הייתה ממוקמת באזור התעשייה של העיר, וכמה שעות לפני תחילתה, בזמן שהשמש עומדת בשמיים, עמדו גם הצעירים לצד השערים, וחיכו לתפוס מקום בקדמת הבמה. בזמן שירד החושך, המשיכו להגיע אנשים למקום, וליצור לחץ על הכניסה למתחם. זמן קצר לפני הגעתם של 'משינה', עלו לבמה להקת 'טיפקס' אשר נשכרו כמופע חימום. בשלב זה כבר היה ניתן להרגיש כי כמות האנשים המגיעה למקום גדלה באופן בלתי מבוקר. בזמן שלהקת החימום ניגנה והקהל בקדמת הרחבה קפץ ורקד, השערים הסוגרים את המתחם קרסו לאור ההתקהלות אשר נוצרה סביבם. הצעירים אשר עמדו על יד השער החלו להימחץ, ותוך דקות אחדות סירנות אמבולנס השתלבו ברקע עם הגיטרות החשמליות שעל הבמה.

להקת 'טיפקס' התבקשה להמשיך לנגן ולהתעלם מהקריסה של השער והבלגן שנוצר, על מנת להרגיע את הרוחות ולמנוע פאניקה. הלהקה אכן המשיכה לנגן מספר דקות עד ששוטר התפרץ ועלה על הבמה בבקשה לפנות את המקום, ובאותה נשימה הודיע כי יש פצועים. המוזיקה עצרה. אלפי הצעירים, אשר הבינו כעת כי ההופעה האחרונה המתוכננת של 'משינה' מבוטלת, הביעו תסכול רב וזרקו אבנים על הקרוואנים בהם ישבו האומנים המופיעים שחיכו לתורם לעלות לבמה, כאשר באחד הקרוואנים נמצאים גם חברי להקת משינה.

 

תוצאות האסון

מעל 100 פצועים הובלו באמבולנסים מהמקום, ותורות ענק אפפו כל טלפון ציבורי שעמד ברחוב. אנשים רבים נלחמו על דקת שיחה והתקשרו בכאב לקרוביהם כדי לספר להם על אשר אירע. ביום שלמחרת ההופעה, בכל תוכנית חדשות ועיתון, עמדה הכותרת אשר הביאה לסופו של פסטיבל ערד, ובה מתומצת בקצרה – שלושה צעירים נמחצו למוות.

במהלך החקירה הואשמו מארגני הפסטיבל בכישלון לוגיסטי ובגרימת הרג ברשלנות. רבים ראו בהם דוגמה קשה לחמדנות וחוסר מקצועיות. רק ב- 2007 קיבלו הורי ההרוגים פיצויים על תביעות נזיקין, אשר מוערכים בכחמישה מיליון שקלים.

 

איפה פסטיבל ערד עומד כיום?

המסורת השנתית הארצית של פסטיבל ערד נגדעה באותו קיץ. הפסטיבל חדל מלהתקיים שנים רבות, וכיום קורה במתכונת מצומצמת, וקהלו מתבסס בעיקר על תושבי העיר ומספר מועט של מבקרים חיצוניים. המופעים עצמם חזרו להיות מוכוונים לדור המבוגר יותר של העיר כפי שהיה בימים הראשונים של הפסטיבל, וערד עצמה הפכה באופייה לשקטה ורחוקה.

ב- 2009 סלקום השיקו את פסטיבל "ווליום ערד" כניסיון להחיות את הפסטיבל שנית, ניסיון אשר לא צלח כמכוון.

 

מסיבה

תוכן עניינים

אהבתם? שתפו בקליק!

Share on facebook
Share on twitter
Share on whatsapp
Share on email

כתבות נוספות שאולי תאהבו