טיול כפרים בהודו – "מלוכלך, אבל דיי משביע" (פומבה)

הודו, לא משנה כמה פעמים אני אטייל שם, תמיד אני ארצה עוד. בכל פעם שאני שם אני מגלה עוד ועוד דברים חדשים שמצליחים להדהים אותי. מיוחדת, קסומה, מזעזעת, מרעידה, מרגיעה, מטלטלת, כואבת, משמחת, משקיטה ומרעישה בעת ובעונה אחת. כדי להבין את הודו, את התרבויות השונות הגלומות בה, המנטליות והמנהגים צריך להבין את סדר הגודל עליו אנחנו מדברים.

קצת רקע על הודו

הרבה רואים את הודו כמדינה אחת ויחידה, בעלת שפה אחת ותרבות אחת, כמדינה המורכבת ממסלול קבוע ומצומצם אותו רוב הישראלים המטיילים בה עושים – "שביל החומוס". למעשה, הודו היא תת יבשת, היא המדינה השביעית בגודלה בעולם ושנייה במדינות עם האוכלוסייה הרבה ביותר, אחרי סין כמובן. עוד פרמטר על מנת להבין את  סדר הגודל של הודו הוא שהמדינה מורכבת מעשרים ותשע תת מדינות, כאשר בכל אחת מהן ישנה חלוקה פנימית למחוזות. אחרי שיודעים את הנתונים האלה, ניתן להתחיל להבין את מספר התרבויות הרב והמגוון שקיים בתוך הודו. למשל, בהודו מדברים יותר ממאה שפות שונות. בבתי הספר ההודים, לומדים בדרך כלל הינדי (למרות שלעיתים ישנם כפרים קטנים שאינם יודעים גם הינדי), גם את השפה המקומית של האזור ובמקרה הטוב גם אנגלית. כך שיכול להיווצר מצב ששני הודים ממדינות שונות, אינם מדברים את אותה השפה ומתקשרים זה עם זה באנגלית.

כמו כן, בהודו יש משטר דמוקרטי, והיא מקום שלישי בגודל הכלכלה שלה. נתון זה עוזר להבין את הפערים החברתיים העצומים הקיימים בה, את העושר הרב שיש לחלק מהאוכלוסייה, אל מול העוני העצום שקיים בה מצד שני. וזה עוד לפני שהתחלנו לדבר על ה"קאסטות" שיטת ריבוד חברתי פנימית, שאינה מעוגנת באופן חוקי, אלא עניין תרבותי שמרבד את התושבים על פי דרגות שנקבעות לפי משפחתן. כל אדם נולד אל תוך קאסטה מסוימת, לפי משפחתו, והוא אינו יכול לשנות זאת. לפי המסורת, לכל קאסטה יש תפקיד, אשר מוטל על המשתייכים לקאסטה למלא באופן הטוב ביותר, ורק כך יזכו בגלגול הבא למזל טוב יותר. אולם גם עניין זה מתחיל לקבל צורה שונה לאור ההתפתחויות החברתיות. יחד עם זאת, הקאסטות עדיין נוכחות ונושמות בתרבות ההודית ולא ניתן להתעלם מהן.

כאמור, וזה עוד על קצה המזלג, הודו היא מדינה מורכבת ומגוונת מה שהופך אותה ליעד אטרקטיבי ומרתק ובמיוחד.

לאן לטייל בהודו?

אז כמו שהספקתם להבין, הודו עצומה. כנראה, שבטיול אחד לא תוכלו לראות את כולה, וגם לא רבע ממנה. כמו כן, היא מורכבת מערים מערביות למדיי ועד לכפרים ללא חיבור לחשמל או מים. לכן, לפני שאתם מחליטים לאן אתם רוצים לנסוע, עליכם להגדיר לעצמם איזה אופי של טיול אתם רוצים, האם אתם רוצים מקומות מתויירים יותר? אשר כוללים בקרבם באופן אוטומטי גם מקומות לינה מסודרים, מסעדות מערביות יותר, אטרקציות מותאמות, תחבורה נוחה וכו'. או, שאתם מעוניינים בטיול שהוא מחוץ ל"שביל החומוס" (המסלול אותו רוב הישראלים שמטיילים בהודו עושים והפך למתוייר מאוד ובהתאם לנוח מאוד), בכפרים אוטנטיים, בתרבות? גם אם הדבר כרוך בתנאים מועטים יותר, מקומות לינה מעופשים, מסעדות מקומיות בלבד וקושי רב יותר בדרכי הגעה?

אם עניתם לעצמכם – כן, אנחנו מעוניינים בטיול בכפרים למרות הכל, תמשיכו לקרוא. אם לא, תעברו לכתבה אחרת.

הערה אחת לפני שנתחיל בהמלצות

אגיד זאת שוב – הודו היא מדינה ענקית, בעלת תרבויות מכוונות ויעדים השונים זה מזה באופיים. לכן, יש עוד יעדים רבים, שלא יצוינו בכתבה זו שבוודאי מחייבים ביקור. אגיד זאת חד וחלק – אני לא יודעת הכל. אני בטוחה במיליון אחוז שמעבר למה שאכתוב כאן, יש עוד אלפי כפרים מדהימים, מיוחדים ואוטנטיים שאסור לפספס. כמו כן, חשוב לזכור שחוויות זה דבר אינדיבידואלי, ולכל אחד הסגנון שלו והחוויה שלו. כשאתם קוראים את הדברים הבאים תחזיקו בידיעות אלו בראשכם. לכן, קראו את הכתוב כאן, המשיכו לחקור על היעדים והבינו מה מתאים לכם ולאופי הטיול האידיאלי עבורכם. ובכל זאת, אספתי כאן קצת מהידע שלי על כפרים שלדעתי, באמת שווים ביקור.

טיול כפרים בהודו

אז, על איזה כפרים בהודו אסור לוותר?

במרכז הודו אך רחוק ממרכז הטיול של מרבית הישראלים – מאדיה פארדש

אני אתחיל מאזור פחות מתוייר, שם טיילתי בטיול האחרון שלי בהודו ופשוט התאהבתי. החלטתי שהגיע הזמן לחלוק זאת עם העולם והאמיצים בינכם שיגיעו לשם – זכיתם.

כל הכפרים הבאים נמצאים במדינה במרכז הודו שנקראת "מאדיה פארדש". זו מדינה שמלאה בתיירות הודית, אל אין בה כמעט תיירות חוץ והאמת – חבל.

מאנדו – מאנדו זה כפר קטן שנמצא בראש הר, מוקף ירוק, ויש בו מבנים עתיקים שמושכים הרבה תיירות הודית. הכפר כל כך קטן כך שניתן לחצות אותו בהליכה איטית ברגל במשך 10 דקות מקסימום. הוא מורכב מרחוב אחד ארוך, שבקצה אחד שלו נמצאת היציאה מהכפר המובילה אל המדרון מטה מההר, והקצה השני מוביל לשביל קסום אל תוך הטבע, לשם תוכלו לטייל עם אופניים ולהיתקל במקדשים עתיקים, ובכפרים נוספים, עם בתי קש ומתויירים פחות. המקומיים מסבירי פנים, ומתרגשים למראה אנשים מערביים שמבקרים בכפר שלהם. במרכז הרחוב ישנה כיכר ובה יש מעין שוק בו יש דוכני אוכל, צ'אי, למון – סודה, כמה חנויות בגדים וחנות תיירות אחת. בכל יום ראשון ישנו שוק מקומי שכל אנשי השבטים החיים מסביב לכפר מגיעים לכפר ומוכרים את הסחורה שלהם. החוויה במאנדו היא באמת אחרת, אוטנטית מאוד והמקומיים מכניסים אתכם לחייהם והתרבות מרתקת – אל תפספסו.

אומקרישוור – עיירה אשר נהר חוצה אותה באמצע. זהו לא ממש כפר, היא הרבה יותר גדולה ועמוסה ממאנדו, מלאה בחיים, חנויות, ותיירים הודים רבים מבקרים אותה לאור האמונה שהנהר הנמצא בה קדוש ומבצעים בו טקסים שונים. לכן, היא גם מלאה במקדשים ואווירה דתית. כשאני הייתי שם, בחודש אוגוסט, היה פסטיבל לכבוד גאנש, מה שהוביל לחגיגות רבות ועומס. אך נאמר לי שלאחר הפסטיבל היא הופכת לעיירה שקטה ורגועה. היא מלאת תרבות, טקסים, אוכל, וגם מוקפת טבע. ניתן להקיף את הנהר לצד השני, איפה שאין בתים, ולהיכנס למים וליהנות מהשקט והרוגע שיש לטבע שם להציע.

בצפון הרחוק של הודו

טורטוק –  הכפר טורטוק נמצא במדינת לדאק שבצפון הודו. הנוף בלדאק הוא מיוחד במינו – הרים מושלגים על רקע מדברי לחלוטין עם נגיעות של ירוק. באמת משהו מיוחד. ליד העיר לה, עיר הבירה של חבל לדאק, נמצא עמק נוברה, ובו מספר כפרים. כדי להגיע מלה לעמק נוברה יש לחצות את אחד מהמעברים לרכבים הגבוהים בעולם. ניתן לעשות זאת עם מונית או תחבורה ציבורית. יחד עם זאת, במידה ובחרתם באופציה השנייה קחו בחשבון שהתחבורה בתוך עמק נוברה לא סדירה וקשה להסתמך עליה. אחד הכפרים המיוחדים ביותר בעמק נוברה הוא כפר קטן, הנמצא ממש סמוך לגבול עם פקיסטן ועד לפני כמה שנים היה שייך לפקיסטן. לכן, נפתח לתיירות לפני שנים לא רבות. אמנם מספר התיירים בו הולך וגדל אך האוטנטיות בו נשארת והוא מוקף בטבע קסום ורחב הכולל מפלים, מדבר ומטעי משמשים בלי סוף.

עמק פרוואטי – המוכר והידוע לכל הישראלים – אולי כן ניתן לוותר?

נתחיל מהמוכר והידוע – רוב הישראלים שמטיילים בצפון הודו נוסעים למדינת "הימיצ'אל פארדאש". אחד היעדים הידועים ביותר במדינה הזו זו העיר קאסול. מקאסול ניתן לטייל בעמק פרוואטי רווי הכפרים עם נופים עוצרי נשימה. עממה, כל האיזור כבר הפך למתוייר מאוד, מותאם מאוד והאוטנטיות הולכת ונעלמת (אולם עדיין ניתן למצוא אותה אם מחפשים היטב). עמק פרוואטי הפך למעין תחנת חובה במסלול הישראלי בהודו ויש לכך סיבה – הנופים מדהימים, האוכל טוב, הגסטהאוסים נוחים, ויש מלא ישראלים ומלא חבר'ה. אם אתם רוצים משהו אחר – תמשיכו הלאה, מקומכם לא כאן.

הכפרים המרכזיים בעמק פרוואטי הם טוש, פולגה, קלגה, קטגלה וקיריגנגה. בטוש, קלגה ופולגה תוכלו למצוא גסטהאוס עם נוף ליערות, הרים מושלגים, עצי פרי, עמקים מרשימים וכמובן תוכלו גם לשוטט בכפר הקטן. ההגעה יחסית קלה וניתן להגיע במונית קצרה מקאסול או באוטובוס לנקודה מרכזית ומשם להמשיך במונית. לקיריגנגה תצטרכו להתאמץ ולעשות טיול יום במעלה ההר. לדעתי זו דרך יפייפיה. אך שימו לב שאתם מבינים היטב מאיפה אתם צריכים ללכת והולכים בדרך הנכונה ולא נאבדים ביער. הכפר עצמו הוא למעשה מקבץ של כמה גסטהאוסים עם תנאים בסיסיים, כאשר יש מעיינות חמים בהם ניתן להתרחץ ולפעמים לפגוש במקומיים שמגיעים מהכפרים המרוחקים במאט בהם הם מתגוררים.

עמק צ'אמבה

חלופה לעמק פרוואטי, הוא עמק נוסף, הנמצא גם הוא במדינת הימיצ'אל פארדש, הוא עמק צ'אמבה. שלא הפך עדיין למוקד תיירותי רב, אולם נמצא בדרך לשם. העמק נמצא שש שעות נסיעה מדרמסאללה ובתוכו כפרים קטנים, יפיפיים עם הנוף של צפון הודו ותושבים מסבירי פנים.

קוגטי – כפר מומלץ בעמק צא'מבה הוא kugti, אין אליו גישה לרכב אז תצטרכו ללכת רבע שעה בשביל עפר. הוא נמצא על גדת הנהר, ויש בו מספר מקומות "הום סטיי", כמה חנויות ומקדשים. כפר נוסף בעמק צ'אמבה הוא בארמור, בנסיעה לשם תהנו מנוף יפה, שנותן סיבה נוספת להגיע לשם. לאלו מכם שאוהבים טיול יותר אקטיבי, אתם יכולים לעשות מסלול של בערך שלוש שעות ולעלות למקדש ברמני. בדרך תהנו מנוף יפייפה ותעברו על פני כפר קטן ואוטנטי בו תוכלו לעשות מנוחת צהריים קלה ולחוות עוד תרבות.

ספיטי וכינור

שני עמקים מופלאים. דרך ההגעה הנפוצה ביותר היא מהכפר מנאלי וניתן לעשות זאת בשתי דרכים. אפשרות אחת היא לקחת מונית קבוצתית שתלווה אתכם לאורך כל המסלול בספיטי וכינור, ואפשרות אחרת ועצמאית יותר היא שימוש בתחבורה ציבורית וטרמפים. שני העמקים רווים בהמון כפרים פסטורליים, מוקפים נוף יפיפייה. בעמק כינור תיהנו מנוף ירוק ופראי, ובעמק ספיטי תיהנו משילוב מדהים של מדבר, נחלים, הרים מושלגים ותרבות טיבטית. קחו בחשבון שהמרחק בין הכפרים הוא במקרים רבים רב, ובהתאם תבלו זמן רב בנסיעה. יחד עם זאת, הנסיעות מלוות בנוף יפה ומתחלף וכנראה שתהיו מהופנטים לחלון במשך מרבית זמן הנסיעה.

ספיטי וכינור ידועים בקרב הישראלים הפוקדים את הודו בכל שנה. יחד עם זאת לאור הגודל הרב של העמקים, והנסיעה העצמאית בין אם ברכב ובין אם בתחבורה, מאפשרת לעצור בדרך בכפרים שונים מתויירים פחות, וגם אם לא בכדי ללון בהם, לחוש את האוטנטיות, הפשטות והשקט. לכן, רצוי שתהיו קשובים לדרך, ואם אתם רואים מקום מדליק בצידי הכביש, תעצרו ותחוו את המקום. ובכל זאת, אמנם מיני רבים, אך הנה שתי המלצות על כפרים בעמק ספיטי:

דאנקר – כפר טיבטי קטן הממוקם על ראש צוק המשקיף על כל עמק ספיטי. בכפר נמצא אחד המנזרים הטיבטיים העתיקים הפעילים וממנו נשקף נוף מדהים. בנוסף, יש טיול יום לאגם בו תוכלו לבלות יום בישיבה על הדשא וצפייה ברואים מסתובבים עם יאקים. הצפייה בנוף החד פעמי הזה בשקיעה הוא חוויה מעוררת ומפעימה.

טאבו – כפר בעמק ספיטי בו ממוקם מנזר עשוי בוץ ובו ציורי קיר בודהיסטיים עתיקים ואווירה מיוחדת. לאור ייחודו הכפר הפך לתיירותי אך קסמו עדיין נשמר.

לסיכום

אספתי עבורכם מקבץ קטן מהמגוון העצום שיש להודו להציע. כפי שכבר כתבתי – זכרו שמדובר בחוויה אישית ואנשים שונים מתחברים למקומות שונים, סגנונות טיול שונים וחווים דברים בצורה שונה ואינדיבידואלית.

טיול נעים!

חופשה בבלגיה

ברוכים הבאים לבלגיה. בלגיה – מה לא אמרו עליה? שהיא משמימה, משעממת, חסרת חיים. אך יש אחרים שראו את

עיר הבירה של הדרום

שארם א שייח' היא עיר מצרית, הממוקמת בדרום חצי – האי סיני היא נהנית מעושר רב, שכן מופנים אליה