לא חשוב לאן תפנו בה, אתם תרגישו שאתם בעיצומו של סרט בוליווד.
שממש בעוד רגע יצוץ אמיטאב בצ'אן מעבר לחומה מקושתת ויפצח בשיר.
זו רג'סטאן, מדינה מיוחדת במינה.
נוף עירוני מלא בהתרחשויות, ילדים שמפריחים עפיפונים מגגות, גללים של פרות בכל מקום ופרות שמכתיבות את קצב התנועה.
אורגיה של המולה ומבנים ססגוניים.
ג'ייסלמאר – העיר הזהובה
מרגע שעזבתי את רג'סטאן, לא הפסקתי לחפש נופים שיזכירו לי אותה. ככל שהדרמתי, התעצם בי חלום לחזור לבד לג'ייסלמאר, לשבת על גג הגסטהאוס Pol Haveli במשך שבוע, לקרוא ולכתוב ולתצפת מהגג. בסופו של דבר, כשהחלום נראה רחוק מתמיד ומהעו"ש, וכמעט חזרתי לארץ מחופי הדרום, לא הצלחתי להתאפק והזמנתי כרטיס טיסה לעוד שבועיים במדינה שעשתה לי טוב בלב.
אז למה Pol Haveli ?
זהו גסטהאוס שמביא איתו חוויה. מעבר לכך שהוא מסוגנן מאוד והחדרים בו זולים – עליית הגג שבו פשוט משגעת. יש בה תצפית מקסימה על רחובות העיר, על המבנים בצבעי חול שמזכירים כפרים שכוחי אל במרוקו, ובתקופה הנכונה (אוקטובר – פברואר) אפשר ליהנות מרוח מדברית ושמש נעימה.
מה לעשות בעיר
מרבית המטיילים מגיעים לג'ייסלמאר בשביל לצאת ממנה לטיול במדבר עם לינה בשטח. אין ספק שזו חוויה מהנה מאוד, אך חשוב לציין שהחוויה היא חברתית בעיקר ושהמדברות בארץ יפים לא פחות. הקסם של העיר טמון בסמטאותיה!
תעשו לעצמכם טובה – אל תוותרו על כמה ימים של שיטוט בעיר. לכו ברגל לעיר העתיקה, טיילו במבצר ובין החומות וכנסו למקדשים. עשו טיול סביב האגם בשקיעה, וסעו לבקר במקדש Bada Bagh המיוחד שנמצא מחוץ לעיר.
פושקר
אם תיווצר סיטואציה (ביזארית לחלוטין כמובן) בה תיתקלו גם בתיירים לא ישראלים במהלך הטיול ותשאלו אותם לאן הם מגיעים ברג'סטאן, סיכוי מאוד נמוך שיזכירו את פושקר, או בכלל יהיו מודעים לקיומה. איכשהו הישראלים סימנו בה טריטוריה ובגדול, והתיירות בה מוכוונת בעיקר אלינו. במאמר זה לא אפרט על גסטהאוסים ומסעדות בפושקר מאחר ואין לי דבר לחדש בתחום. המלצות כאלו תוכלו למצוא בלי סוף בקבוצת "הודו – מטיילים עם מירון"[1] – או פשוט תגיעו, ומבטיחה לכם שתסתדרו במהירות.
קניות
נכון נכון – הודו היא מדינה רוחנית כך אומרים, בכלל הגעתם כדי לעשות יוגה ומדיטציה וללרלר על הנסיך הקטן ימים שלמים – אבל בפושקר שימו את האידאלים בצד, כי היצע הקניות בה מסנוור. הכל זול והכל יפה ומיוחד ואתם יודעים שכשתחזרו לארץ לא תמצאו כאלה דברים ובטח שלא באותם המחירים.
יש כאן הכל מהכל – בגדים צבעוניים (שאפשר ללבוש גם בארץ), תכשיטי כסף ונחושת, חריטות על מתכת (גם בעברית), תיקי עור, תבלינים, כלי נירוסטה מקושטים, ציורים עבודת יד זוהרים בחושך ומבחר עצום של תיקי Hemp.
תתמקחו – זה חלק מהותי מהחוויה. שבו עם מוכרים, אפילו כמה שעות, אולי יציעו לכם צ'אי, ותנהלו משא ומתן באנגלית נטולת grammer : "נוט מי נוט יו" "אוקיי אוקיי יו גיב מי דיס באג האף פרייס איי גיב יו האנדרד רופי פוסיבול?" "אול פוסיבול מאדאם" – תענוג אמיתי.
מה לראות בעיר
שקיעות
כמו בכל עיר במזרח, השקיעה הפכה לאטרקציה בפני עצמה. בפושקר המוקדים העיקריים שלה הם:
- מקדש הקופים (שממוקם בפסגת הר) – אפשר לעלות אליו ברכבל או ברגל. מעבר לשקיעה, תוכלו ליהנות בו מהתבוננות מקרוב בקופים ובקרבות שלהם, ואם באתם עם אוכל שמרו אותו בתיק ותחזיקו חזק חזק כי הם ממש לא פראיירים ואפילו קצת אלימים.
- האגם – נקודת התצפית המרכזית באגם הפכה לקרקס שלם. מרבית המטיילים מגיעים אליה מדי ערב, מנגנים ומחשקים, וילדות הודיות מופיעות בשירה ובריקוד ובהליכה על חבל.
אלו באבא Aloo Baba
לא להאמין שמדובר באטרקציה לכל דבר, אבל בהודו כמו בהודו – Sub Kuch Milega (הכל אפשרי).
אלו באבא הוא איש דת שיושב במקדש במרחק של עשרים דקות נסיעת אופנוע או ריקשה ממרכז העיר. מה מיוחד בו? הוא אוכל רק מאכל אחד בוקר, צהריים וערב – תפוחי אדמה ( aloo = תפוח אדמה בהינדי), וזה כנראה מספיק כדי להפוך אותו למוקד עלייה לרגל ולבעל ערך בויקיפדיה.
סעו אליו, הנסיעה עצמה יפה מאוד ותוביל אתכם דרך נופים וכפרים מקסימים. שבו איתו ושאלו שאלות. הוא ישמח לענות ולתת את משנתו בנוגע לאורח החיים המיוחד שלו – אין בחירות אין דאגות – וירעיף עליכם מנטרות כגון: "נו צ'ויס נו פרובלם", "מאץ' צ'ויס מאץ' פרובלם", וואן גוד וואן צ'ויס וואן פוטאטו".
שיטוט בעיר
גם בפושקר, הכל כך ישראלית, אפשר לגלות פינות מקסימות ושקטות, וזה הדבר שהכי אהבתי בה. לכו לאיבוד בסמטאות שמאחורי השוק ותנו להן להוביל אתכם, טיילו בין המבנים הכל כך צבעוניים מלאי הקשתות והבנייה המפוארת, ותמצאו פינות חמד יפהפיות.
לסיכום, כשמדובר ברג'סטאן, ההמלצה העיקרית שלי בכל עיר היא אותה ההמלצה – ללכת לאיבוד. הערים בה שוקקות חיים, האדריכלות סטייל אלאדין מטריפה, האנשים חביבים ומלאי כוונות טובות, ומוזיקת הרקע בדמות צפירות מכוניות תשאיר לכם צפצוף באוזן גם הרבה אחרי שתעזבו אותה.
[1] "הודו – מטיילים עם מירון" – קבוצת הפייסבוק הגדולה בישראל לאוהבי הודו. תוכלו למצוא בה אינספור המלצות לפושקר ולעוד מקומות רבים על שביל החומוס ומחוצה לו.
