כולנו מכירים מהדרכים את הצועדים בעלי התיקים הכבדים, מקלות הליכה ומבט חדור בעיניים…
תמיד נדמה לנו שאלה הם אנשים חזקים פיזית ונפשית שאינם נבהלים מאף אתגר כמו טיפוס הרים, הליכה על שפת המצוק או ירידה בסולמות גבוהים.
אז זהו שלא! בינינו מסתובבים הולכים והולכות עדינים ורגישים שמתכוננים נפשית לקראת כל יום ומאתגרים את עצמם נפשית לאורך כל המסע!
אם אתם מוצאים עצמכם כאלה – מקומכם כאן איתנו בכתבה הבאה. ניגע בחמישה טיפים עבור הצועדים בנפש רגישה.
1) נאמנות לעצמך- לקצב ההליכה והתחושות
במהלך טיול שיש לו התחלה אמצע וסוף ברורים לפעמים נוצרת תחושה של משימה – לנצח את השביל, להגיע הכי מהר, וללכת כמה שיותר בכל יום. תחושה זו עלולה להביא לתסכול רב של "אי עמידה במשימה" ומכאן קושי רב להמשיך ולטייל. הטיפ שלי הוא לרצות לצאת לטייל גם אם זה אומר לצעוד עד עשרה קילומטר ביום ולא יותר, לחץ נפשי ותסכול לא שווים את המירוץ והתחרות להשאר נאמנים לעצמכם ולא להכביד הרבה קילומטרים או משקל בתיק.
בכל יום לעצור ולשאול – איך אני מרגישה? האם זה קצב הליכה שמתאים לי? האם יום מנוחה יתאים לי כרגע? (גם בלי קשר לנפש רגישה- ימי מנוחה הם הימים הכי כיפים בטיול גם עבור מי שיכול ללכת ללא הפסקה שבוע שלם!)
2) "אינספור שבילים ויציאה- רושם בתוך יומן מסע"
לכתוב לכתוב לכתוב!
התמודדות עם אתגרי הטיול והיומיום יכולים לקבל מקום מצוין במחברת, איפה שאף אחד חוץ ממך לא רואה אפשר לשפוך את כל הלב, השמחה, העצב, הגעגוע והחוויות. אני ממליצה להקפיד לכתוב בכל יום גם אם לפעמים אין כח כי היה יום קשה ובדיוק כל החבר'ה יושבים סביב המדורה. זה יכול להיות כמה דקות וזה יכול להיות חצי שעה. הכתיבה עוזרת לעכל ולעבד את התחושות הרבות שמרגישים בימים כה קיצוניים ומרגשים. זה מאוד נחמד שבסוף הטיול כשתהיו כבר ממש מומחים בלקום עם השמש, לבשל אורז בלי שישרף לארוחת ערב, לחגור את התיק כמו שצריך ובעיקר להנות מהדרך תוכלו לפתוח את המחברת ולהזכר ביום הראשון ששרפו לכם הרגליים, לא הבנתם איך קוראים במפה וביום השני שכל מה שרציתם זה רק לחזור הביתה אבל החברה הכי טובה שלכם שיכנעה אתכם שהמצב ישתפר.
3) "תן לשים ת'ראש על דיונה…. תן לנוח על כל שעל"
ימי מנוחה!
נגעתי בנושא קצת בטיפ הראשון אך חשוב לי להרחיב עליו! ימי מנוחה יכולים להיות מקלחת, כביסה, אוכל חם וטוב, שינה עד 12:00 בצהריים ואז עוד מקלחת ועוד אוכל. הם יכולים להיות מלאים בחוויות שהן לא כוללות צעידה – רביצה במעיין או בים, הופעה, פגישה עם חברים ומשפחה או כל דבר שעולה בדעתכם. הימים הללו הם הדלק שלנו כמטיילים, נותנים לנו כח להמשיך הלאה ולרוב הם הכי כיפיים ומלאי חוויות! וכמו שציטטתי "תן לנוח על כל שעל" תבחרו את הקצב שלכם, יום מנוחה יכול להגיע לאחריי שבוע צעידה, שלושה ימים או יום אחד. ביחרו את הדרך הנכונה עבורכם!
4) שילוב התחביבים\תחומי עניין שלכם בטיול
העיסוק בדבר כל כך ספציפי וחדור מטרה לעיתים גורם לנו לשכוח את עצמנו, וזה חבל כי זהו זמן מעולה להכיר את עצמנו טוב יותר, להתפתח, למצוא בנו משהו חדש.
"להשאיר את עצמי בבית ולצאת לטייל" גורם לתחושת געגוע הביתה, לחברים, "לחיים שלפני".
מה שיפה בשביל ישראל זה שהוא קורה ממש כאן קרוב הביתה אז אם יש געגוע גדול ורצון למקלחת ואוכל של בית תמיד אפשר לקפוץ למנוחה ולחזור לטייל או לחלופין לקבוע עם המשפחה או חברים שיצטרפו ליום או ערב וככה לקבל זריקת עידוד וביטחון מהאנשים שהכי קרובים אליכם.
כנ"ל לגביי תחומי עניין ותחביבים, כשכל הדברים שיש לך לימים הקרובים נמצאים על הגב שלך זה מאוד נעים שיחד עם האוכל והביגוד החם ימצא גם משהו שעושה תחושה טובה – ספר טוב, ג'אגלינג, קמע מסוים, ערכת יצירה קטנה, תבלינים ותיונים מיוחדים, אוזניות או רמקול וכו' וכו'… לחילופין או בנוסף לשלב חוויות מעצימות תוך כדי הטיול כמו מוזיאונים, הופעות, הרצאות, אירוח במקום מיוחד וכל דבר אחר אם אתם אוהבים ללכת לקולנוע אז תקנו כרטיס לסרט טוב בכל עיר שתרצו, אם אתם מתים על קפה ומסעדות פנקו את עצמכם במקומות שווים בדרך.
5) לזכור שאין דרך אחת לטייל!
כל אחד ואחת מכם יתכננו או יחליטו לא לתכנן את הטיול שלכם בדרך אחרת ואין נכון או לא נכון הכל מתקבל וכל דרך תהיה מדהימה בצורה אחרת – יהיו כאלה שלא יסכימו לרדת מהשביל אפילו לא לקילומטר אחד ויהיו כאלה שיעדיפו לתפוס טרמפ בצומת הקרובה ולהעביר את המשך היום במנוחה, זהו לא מירוץ ולא משימה זה זמן לנשום עמוק, להנות מנופים מרהיבים, לפגוש אנשים טובים באמצע הדרך, להכיר את המדינה שלנו על כל פניה, ללמוד דברים חדשים על הארץ, תושביה ובעיקר על עצמינו והכי חשוב להנות ולצבור חוויות טובות ומפתחות. צאו לטייל, סמכו על עצמכם שאתם יודעים מה הכי טוב עבורכם!
